רש"י על נדרים כ״ג ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ב׳ רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ד׳ »

1 נדרים פתח ↗

רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִתְנָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא יָדַע בַּמֶּה הִתְנָה. וְהַשְׁתָּא קָא נָדַר. אִי זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, וְאָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — נִדְרֵיהּ לֵית בֵּיהּ מַמָּשָׁא. לֹא אָמַר ״עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי נוֹדֵר״ — עַקְרֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וְקַיֵּים לְנִדְרֵיהּ.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 נדרים פתח ↗

3 לעולם כדאמרינן מעיקרא - ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:

4 והכא במאי עסקי' כגון שהתנה בראש השנה - כל נדר שאני עתיד לידור והיה יודע בשעת התנאי דברים שהוא רגיל לידור בהן ועל דעת כן התנה ושוב שכח ממה שהתנה:

5 והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר - שהתנה אבל לא ידע שבשביל אותו נדר נמי התנה ואמר על דעת הראשונה אני נודר שלא יהא מקוים כמו שהתניתי עליו נדריה לית ביה מששא:

6 לא אמר - בשעת הנדר על דעת הראשונה אני נודר שלא יהא מקוים עקריה לתנאיה וקיים נדריה:

« רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ב׳ רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ד׳ »